כשהרגש מנהל(ת) את העניינים
קרה לכם פעם שכעסתם על עצמכם בגלל משהו שאכלתם?
קרה לכם פעם שהגעתם לארוחה עייפים, אחרי יום ארוך שבמהלכו מישהו התנהג באופן שהעליב, הפחיד, פגע בכם ממש קצת או ממש הרבה?
במהלך היום אולי עוד הצלחתם לשלוט בעצמכם אבל מרגע המפגש עם האוכל על השולחן איבדתם כל שליטה ואכלתם עד להתפקע...
כשזה קרה היה נדמה לכם שאתם בשליטה על המתרחש ושאתם לגמרי מודעים לנסיבות אבל מסתבר שאין דבר רחוק מן האמת...
מבחינת מערכת העצבים הרגש הקשה והלא נעים שאתם נמנעים מלקרוא לו בשמו שמא תוצפו בדמעות נחווה כמשהו מאיים שצריך לטשטש, למחוק, להתגבר עליו במהירות - ולצורך כך כל האמצעים כשרים...
הרגש הקשה יכול להופיע לבדו כיאוש, עלבון, תסכול, מרירות, זעם, פחד, קינאה, שינאה, צער, חולשה, גועל, רחמים עצמיים, בושה...או להופיע כתערובת של מספר רגשות קשים.
על מנת לטשטש את עוצמת הרגש ולשכוח ממנו ולו רק לכמה דקות מערכת העצבים ההשרדותית מסיחה את דעתכם אל עבר האוכל שהוא כידוע צורך השרדותי ראשון במעלה עבור כל בני האדם והחיות, העדיפות היא למזון פחמימתי ומתוק שיתפרק במהירות לסוכר כי לו השפעה מעודדת ומנחמת במיוחד כמו גם למזון השומני.
קרה לכם פעם שאכלתם הרבה וקמתם מהשולחן ועדיין הייתם רעבים? הסתובבתם במטבח כמו ארי רעב והמשכתם לחפש עוד משהו לאכול - ועוד משהו לאכול - ועוד משהו לאכול... ורק כעבור הרבה יותר מידי זמן הצלחתם להרגע ולהרגיש ממש שבעים?
זוהי אכילה רגשית, אין לה שום קשר עם הרעב הפיזיולוגי של התאים שזקוקים למזון כדלק להמשך פעילותם השוטפת.
מהות האכילה הרגשית היא לשמש חייץ ביניכם ובין הרגש הקשה שאתם חווים.
מילא אם זה היה עובד...בפועל אכילה רגשית היא בית הגידול האולטימטיבי להולדת רגשות קשים נוספים: אכזבה עצמית, כעס עצמי, שנאה עצמית, חוסר ביטחון עצמי, ביקורת עצמית, אבדן אמון עצמי, האשמה עצמית, רגשות קשים אלו מלווים אתכם אל תוך כל מערכות היחסים שלכם עם העולם.
קשה מאוד לשמור על הבריאות עם דפוס של אכילה רגשית, בזמן שאתם מרגיעים את עצמכם עם אוכל הטריגליצרידים והכולסטרול עולים, הקנדידה משגשגת, המשקל שובר שיאים, הדלקתיות מתחזקת ומערכת החיסון הולכת ונחלשת.
הפיתרון לאכילה הרגשית יוולד עם ההחלטה שלכם לשים סוף למעגל הנורא הזה ובאומץ רב להיות מוכנים להפגש עם הרגש הקשה – קשה ככל שיהיה.
רוצים לדעת איך? בשלב הראשון כל מה שצריך לעשות הוא לקרוא לרגש בשמו, לזהות אותו, ולהרשות לו להיות - היה רצוי ברגע האמת לפני שמגיעים אל שולחן האוכל שגם מולו עדיין ניתן לעצור ולנשום.
פשוט לעצור לכמה רגעים, להתבונן פנימה ולהודות בפני עצמכם:
אני מרגיש/ה תסכול וזעם כי...
אני מרגיש/ה פחד ושנאה כי...
אני מרגיש/ה יאוש ורחמים עצמיים כי...
מה אני מרגיש/ה?
היתה לי פעם מורה חכמה מאוד שאמרה "כשהדברים נמצאים במקומם החיים מלאי שמחה".
גם לרגשות הקשים יש מקום, דמיינו שאתם בית עם הרבה חדרים, הקצו חדר אחד לרגשות הקשים, כשתזהו רגש קשה הרשו לו להיות, אל תנסו לסלק אותו, להתעלם ממנו או לברוח ממנו באמצעות אכילה רגשית.
פשוט הניחו לו להיות בחדר שלו.
התתבוננו בו מחוץ לחדר תוך כדי נשימות עמוקות.
אם תוך כדי התבוננות תתעורר בכם חמלה על עצמכם הרי זה נפלא.
במקביל מומלץ מאוד לעשות סדר בעולמכם הרגשי באמצעות כתיבה אינטואיטיבית לעיתים קרובות, דפי בוקר, דפי ערב, מה שבא לכם...
ברגע שתתנו ביטוי לרגשות בכתב תפרקו מעל עצמכם עומס רגשי רב והרגש כבר לא יהיה זה שמנהל(ת) לכם את הארוחה.
בהצלחה!
לקביעת תור ליעוץ נטורופתי ON LINE צרו קשר